אימון (קאוצ'ינג) לקשב וריכוז

הפרעת קשב היא תסמונת  נוירולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלה קיימים למן גיל הילדות ומאפיינת מתבגרים ובוגרים. התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי: בלימודים, בעבודה, בתפקוד במשפחה, בהורות ובשאר תפקודי החיים (האלוולורייטי, 2001). בתחום העבודה, למשל, מחקרים מצביעים על שכיחות ממוצעת של 3.5% (השכיחות בארה"ב  4.2%( עובדים עם הפרעות קשב וריכוז בארגונים. בשל ההפרעה, אנשים עם הפרעת קשב וריכוז עובדים 35 ימים בשנה פחות מאשר אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז. בארה"ב משמעות נתון זה, הפסד של 120 מיליון ימי עבודה המוערכים בהפסד של 19.5 מיליארד דולר.  ההפרעה גורמת לבעיות ריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות, שכחנות, קשיים בניהול זמן וסיבולת נמוכה להסחות דעת. בעיות אלה יוצרות בסופו של דבר תפקוד נמוך יותר בעבודה מאשר אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז וכתוצאה מכך פיטורין ויציאה ממעגל העבודה.

אימון אישי (קואוצ'ינג) על פי הפדרציה הבינלאומית לקואוצ'ינג (ICF) (2008): "יחסים מקצועיים מתמשכים עוזרים לבני אדם למקסם את התוצאות בחייהם, בקריירה, בעסקים או בארגונים. במשך התהליך האימוני הלקוחות (מתאמנים) מעמיקים את הלמידה שלהם, משפרים את ביצועיהם ומעלים את איכות חייהם".

הגישה האימונית המונחת בבסיס שיטת ד"ר שגיא, לאוכלוסייה של מתבגרים ובוגרים עם הפרעת קשב, פותחה ע"י ננסי רייטי (בארצות הברית) המוסיפה להגדרת האימון: "זהו תהליך  המאפשר ליחיד לפתח מבנים הנדרשים על מנת לתפקד ביעילות וללמוד גישות מעשיות על מנת להתמודד עם האתגרים שחיי היום יום מציבים בפני האדם".

אימון לקשב וריכוז